מאמר · 18 דקות קריאה

מועדים להגשת התנגדות לצוואה: לוח הזמנים המלא לכל שלב בהליך

זהר שי, עו״ד, רמת גן ·

עורך דין בוחן מועדים משפטיים על מסמכי עיזבון במשרד ברמת גן
התמונה להמחשה

המאמר מרכז את כל המועדים הרלוונטיים להגשת התנגדות לצוואה, מהמועד הקבוע בחוק ועד מה שקורה אם צו קיום הצוואה כבר ניתן. מתאים למי שרוצה להבין בדיוק כמה זמן נותר לו לפעול ואילו מהלכים אפשריים בכל שלב.

התשובה הישירה: התנגדות לצוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה בתוך התקופה שנקבעה בהודעת הרשם על הבקשה לצו, תקופה שלא תפחת מ-14 יום מיום הפרסום. בפועל, כל עוד לא ניתן צו קיום הצוואה, אפשר להגיש התנגדות גם אם חלפו 14 הימים. אחרי מתן הצו נדרש מסלול שונה ומחמיר יותר, של בקשה לעיון מחדש או לביטול הצו.

מהם המועדים להגשת התנגדות לצוואה בישראל

המילה "מועדים" ברבים לא נבחרה בטעות. בהליך של התנגדות לצוואה יש כמה נקודות זמן קריטיות, לא רק מספר אחד שכדאי לשמור בראש. יש את התאריך שבו מתפרסמת ההודעה על הבקשה לצו, יש את התקופה המינימלית שקבע המחוקק, יש את החלון הרחב יותר שנמשך כל עוד לא ניתן צו, ויש את מה שקורה אחרי שהצו כבר יצא.

מי שמקבל לידיו הודעה על בקשה לצו קיום צוואה, או שומע על קיומה בעקיפין, צריך להבין היכן הוא נמצא על קו הזמן הזה לפני שהוא מחליט מה לעשות. טעות בחישוב המועדים יכולה לייקר, להסבך או במקרים מסוימים לסגור כליל אפשרות להתנגד.

המאמר הזה ילווה את הקורא לפי הסדר הכרונולוגי של ההליך: מהגשת הבקשה לצו ועד הפרסום, משם ל-14 הימים הקבועים בחוק, אחר כך לחלון הרחב שנמשך עד מתן הצו, להארכת מועד, ולבסוף למה שקורה אם הצו כבר ניתן. יש גם התייחסות למצבים מיוחדים כמו יורש בחוץ לארץ, יורש קטין, או צוואה הדדית, וכן השוואה בין המסלול שלפני מתן הצו לבין המסלול שאחריו.

חשוב להדגיש מראש: המידע במאמר הוא כללי ומיועד להבנה בסיסית של לוח הזמנים. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי למקרה פרטני, ומי שמתמודד עם סיטואציה קונקרטית צריך לבדוק את הנסיבות שלו עם עורך דין.

איך מתחיל המירוץ: מהגשת הבקשה לצו ועד הפרסום

הליך ההתנגדות כולו תלוי בעובדה אחת: שהוגשה בקשה לצו קיום צוואה. בלי בקשה כזו, אין הודעה, ואין מועד שמתחיל להיספר. זו הנקודה הראשונה שחשוב להבין לפני שבודקים תאריכים.

מי מגיש את הבקשה לצו קיום צוואה

בדרך כלל הבקשה לצו קיום צוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה על ידי אחד הזוכים בצוואה או מי שמונה בה למבצע הצוואה. הבקשה כוללת בין היתר את הצוואה המקורית, תעודת פטירה, פרטי המנוח והיורשים האפשריים לפי דין, ותצהירים נוספים הנדרשים לפי הנהלים. מי שרוצה להבין את כל שלבי ההגשה הזו יכול לקרוא בהרחבה בהמדריך המלא להגשת בקשה לצו קיום צוואה.

חשוב לזכור שהבקשה יכולה להיות מוגשת זמן לא מבוטל אחרי הפטירה. אין חובה חוקית להגיש אותה באופן מיידי, כך שיורש שלא שומע דבר בשבועות הראשונים אחרי האבל לא בהכרח מוגן, ולא בהכרח יש כבר בקשה בטיפול. במקרים מסוימים חולף זמן של חודשים רבים, ואפילו שנה ויותר, בין הפטירה לבין הגשת הבקשה בפועל, מסיבות שונות הקשורות למבקש ולא לחוק עצמו.

לאחר הגשת הבקשה עובר זמן נוסף עד שהרשם בודק אותה באופן ראשוני, מוודא שהמסמכים תקינים, ורק אז מקדם אותה לשלב הפרסום. פרק הזמן הזה אינו אחיד ומשתנה בהתאם לעומס במשרד הרשם, לשלמות המסמכים שהוגשו, ולשאלה אם יש צורך בהשלמות או בהבהרות מצד המבקש.

איך ומתי מתפרסמת ההודעה על הבקשה

לאחר שהבקשה מוגשת ועוברת בדיקה ראשונית, הרשם לענייני ירושה מפרסם הודעה על קיומה. הפרסום נועד לאפשר לכל מי שעלול להיות מעוניין בעיזבון, קרוב משפחה, יורש פוטנציאלי לפי דין, או כל גורם אחר, לדעת שמתבררת בקשה כזו ולפעול אם יש לו טענה.

הנקודה הקריטית ביותר שחשוב להפנים: רק ממועד הפרסום מתחיל להיספר הזמן הפורמלי להגשת התנגדות. לא ממועד הפטירה, ולא ממועד הגשת הבקשה עצמה. יכולים לעבור חודשים בין הפטירה לבין הגשת הבקשה, וחודשים נוספים בין ההגשה לבין הפרסום. מי שסופר מתאריך הפטירה טועה בחישוב.

מי שחושד שמוגשת, או שכבר הוגשה, בקשה לצו קיום צוואה, יכול ולרוב צריך לבדוק זאת ישירות מול הרשם לענייני ירושה. ניתן לפנות בבירור עצמי או באמצעות עורך דין, ומי שרוצה להבין מי הגורם הזה ואיך פונים אליו מוזמן לקרוא במי הוא הרשם לענייני ירושה ואיך פונים אליו.

חשוב להבין גם: מי שידוע לרשם כיורש אפשרי, למשל ילד של המנוח, אמור לקבל התייחסות מסוימת בהליך, אך זה אינו תחליף לבדיקה עצמאית. אדם שאינו בטוח אם הוא מופיע ברשימת מי שעלול להיוודע לו על הבקשה, לא צריך להמתין להודעה שתגיע אליו, אלא לפנות ישירות ולבדוק את המצב בעצמו.

המועד הקבוע בחוק: לא פחות מ14 יום מהפרסום

חוק הירושה ותקנותיו קובעים כלל בסיסי: בהודעה שמפרסם הרשם על הבקשה לצו, נקבעת תקופה שבה כל המעוניין יכול להגיש התנגדות, ותקופה זו לא תפחת מ-14 יום מיום הפרסום.

איך סופרים את 14 הימים

14 הימים הם מינימום שקבע המחוקק, לא מספר קסם שחל אוטומטית בכל מקרה. הרשם רשאי, ולעיתים אף נוהג, לקבוע בהודעה עצמה תקופה ארוכה יותר. לכן אי אפשר להניח שיש בדיוק שבועיים, בלי לבדוק את ההודעה הקונקרטית.

הספירה עצמה נעשית לפי התאריך שמופיע בהודעת הרשם, לא לפי תאריך שמישהו משפחתי מעריך או זוכר. מי שרוצה לדייק צריך לבדוק את מועד הפרסום הרשמי ואת התקופה שצוינה, ולחשב מהם בדיוק את יום הסיום.

דוגמה להמחשת חישוב המועד

לצורך המחשה בלבד, ולא כתיאור של מקרה אמיתי: אם ההודעה על הבקשה מתפרסמת ברשומות או במערכת הרשם ביום מסוים, ובהודעה נכתב כי התקופה להגשת התנגדות היא 14 יום, הספירה מתחילה למחרת הפרסום. כלומר, אם הפרסום נעשה ביום שני, היום הראשון למניין הוא יום שלישי, ויום הסיום הוא היום ה-14 שאחריו. אם היום ה-14 חל בשבת או בחג, יש בדרך כלל השלכה על המועד בפועל, ולכן מומלץ לא לדחות את ההגשה ליום האחרון עצמו, אלא להשאיר מרווח ביטחון של מספר ימים.

הדוגמה הזו נועדה רק להראות את עקרון הספירה. בכל מקרה קונקרטי יש לבדוק את התאריך שמופיע בהודעה הרשמית עצמה, ולא להסתפק בהנחה כללית.

האם הרשם יכול לקבוע תקופה ארוכה יותר

כן. החוק קובע רף תחתון בלבד, "שלא תפחת מ-14 יום". הרשם שומר לעצמו שיקול דעת לקבוע תקופה ארוכה יותר בהתאם לנסיבות המקרה. בין הנסיבות שעשויות להשפיע: מספר גדול של יורשים אפשריים שצריך להגיע אליהם, יורשים שמקום מגוריהם אינו ידוע בבירור, או מורכבות מיוחדת בעיזבון שמצדיקה זמן תגובה ארוך יותר.

המשמעות המעשית: אי אפשר לדעת בוודאות כמה זמן יש בלי לקרוא את ההודעה עצמה. מי שמעוניין בהבנה מעמיקה יותר של פרק הזמן הזה ושל ההיגיון שמאחוריו מוזמן לקרוא גם בתוך כמה זמן אפשר להגיש התנגדות לצוואה.

מומלץ לכל מי שנתקל בהודעה כזו לבדוק עם עורך דין, כבר בשלב הראשון, את תאריך הפרסום המדויק ואת מועד הסיום בפועל. טעות בחישוב של יום אחד או שניים יכולה להיות קריטית.

המועד האמיתי: כל עוד לא ניתן צו קיום הצוואה

הכלל הפרקטי שרוב האתרים מדלגים עליו הוא זה: בפועל, כל עוד הרשם לא נתן את צו קיום הצוואה, אפשר להגיש התנגדות, גם אם חלפו 14 הימים, או התקופה הארוכה יותר, שצוינה בהודעה.

חשוב להבין את זה נכון: אין כאן הארכה אוטומטית של המועד. התקופה שבהודעה נותרת כפי שהיא. מה שקורה בפועל הוא שההליך עצמו עדיין פתוח, הרשם עדיין לא החליט ולא נתן צו, ולכן יש עדיין "חלון" שבו אפשר לפעול, פשוט כתוצאה מכך שהתהליך לא הגיע לסיומו.

הגשת התנגדות בשלב הזה, אחרי שחלפה התקופה המקורית אך לפני מתן הצו, מעבירה את הטיפול בתיק מהרשם לענייני ירושה לבית המשפט לענייני משפחה. זה שינוי מהותי במסלול הדיוני, לא רק פורמליות. בית המשפט לענייני משפחה, בניגוד לרשם, מקיים דיונים, שומע עדים, ובוחן ראיות לפי כללי סדר הדין האזרחי הרגילים, הליך שונה באופיו מהבדיקה המנהלית שמבצע הרשם.

יחד עם זאת, אסור להתייחס לחלון הזה כאל רשת ביטחון נוחה. הזמן שבו הרשם נותן את הצו משתנה ממקרה למקרה, ולעיתים הוא יכול לקרות מהר יותר מהצפוי, במיוחד בבקשות שאין בהן כל סיבוך, שאין עליהן התנגדות רשומה, ושכל המסמכים הנדרשים הוגשו בשלמותם. מי שמהמר על "עדיין יהיה לי זמן" עלול להתעורר יום אחד ולגלות שהצו כבר ניתן.

ההמלצה המעשית: לבדוק באופן שוטף ועדכני מול הרשם לענייני ירושה אם כבר ניתן צו, כדי לדעת בכל רגע נתון היכן עומדים על ציר הזמן ולא להסתמך על הערכות. בירור כזה אפשר לבצע טלפונית, בכתב, או באמצעות עורך דין שמלווה את ההליך.

הארכת המועד להגשת התנגדות: איך ומתי מבקשים

לא כל מי שמעוניין להתנגד מוכן בתוך 14 הימים. יש מי שצריך זמן לבדוק עילות, לאסוף מסמכים, או להתייעץ עם מומחים. במקרים כאלה, אפשר לפנות לרשם בבקשה מנומקת להארכת המועד.

מתי כדאי לבקש הארכה

דוגמאות למצבים שבהם בקשת הארכה רלוונטית:

  • צורך בחוות דעת רפואית בנוגע לכשירותו של המצווה בעת החתימה על הצוואה.
  • איתור מסמכים מהעיזבון, מהבנק, או ממוסדות אחרים, שדורש זמן.
  • יורש המתגורר בחוץ לארץ וזקוק לזמן נוסף לקבל ייעוץ ולהתארגן.
  • המתנה לתוצאות של בדיקה או בירור חיצוני שרלוונטי לעילת ההתנגדות.
  • איתור עדים רלוונטיים למעמד חתימת הצוואה, כאשר יש חשש לכשירות המצווה או להשפעה בלתי הוגנת.

איך מגישים בקשת הארכה לרשם

הבקשה מוגשת בכתב, ומפרטת את הסיבה הקונקרטית לעיכוב ואת פרק הזמן המבוקש. הרשם בוחן את הבקשה לפי שיקול דעתו ולפי נסיבות המקרה הספציפי, ואין ערובה שהיא תתקבל.

ההמלצה החשובה ביותר בהקשר הזה: להגיש את בקשת ההארכה לפני שחלף המועד המקורי, ולא אחריו. בקשה שמוגשת בזמן, עוד כשהתקופה הרשמית לא נגמרה, נתפסת כברירת מחדל לגיטימית. בקשה שמוגשת אחרי שהמועד כבר חלף נראית שונה, גם אם בפועל לא ניתן עדיין צו.

אם הרשם דוחה את בקשת ההארכה, המבקש אינו נשאר בהכרח בלי אפשרות פעולה. כל עוד לא ניתן צו קיום הצוואה, עדיין עומדת בפניו האפשרות להגיש התנגדות על בסיס החלון הרחב שתואר לעיל. דחיית בקשת הארכה משפיעה על האופן שבו ההתנגדות תיתפס, אך לא בהכרח סוגרת את הדלת כל עוד הצו לא יצא.

פספסתם את המועד שבהודעה אבל הצו עדיין לא ניתן, מה אפשר לעשות

מי שגילה שהתקופה שצוינה בהודעת הרשם חלפה, ולא הגיש התנגדות ולא בקשת הארכה, לא נמצא בהכרח במצב אבוד. כל עוד לא ניתן צו קיום הצוואה בפועל, עדיין קיימת אפשרות להגיש התנגדות.

הצעד הראשון והחשוב ביותר במצב כזה הוא לבדוק מול הרשם לענייני ירושה מה הסטטוס העדכני של הבקשה. יש מקרים שבהם ניתן לבדוק מצב בקשה או צו קיים, וכלי שימושי לכך מתואר באיך לאתר צו ירושה שכבר ניתן. בדיקה זו צריכה לקדם כל פעולה אחרת, כדי לדעת בוודאות אם עדיין יש חלון פתוח.

יחד עם זאת, חשוב להזהיר מפני תחושת ביטחון מוטעית. התנגדות המוגשת בשלב מאוחר, אחרי שהתקופה הרשמית חלפה, עדיין נדרשת לעמוד בנטל ההוכחה של עילה ממשית. העובדה שיש עדיין חלון זמן טכני לא פוטרת מהצורך בבסיס עובדתי ומשפטי ראוי. מי שרוצה להבין אילו עילות בכלל קבילות יכול לקרוא בכל העילות הקבילות להתנגדות לצוואה.

המסקנה המעשית: מי שנודע לו על בקשה לצו קיום צוואה, גם אם חלף זמן מה, מומלץ לו לפנות לעורך דין המתמחה בתחום מהר ככל האפשר, ולא להמתין "כי עדיין יש זמן". ככל שהבדיקה המשפטית מתחילה מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי לבנות עמדה מוצקה בזמן שנותר.

התנגדות אחרי שניתן צו קיום צוואה: מסלול אחר ומועדים אחרים

ברגע שהרשם נותן צו קיום צוואה, התמונה משתנה כליל. לא ניתן להגיש יותר התנגדות "רגילה" כמשמעותה בשלבים הקודמים. מי שמבקש לשנות את המצב צריך לפנות במסלול אחר.

בקשה לעיון חדש או לביטול הצו

אחרי מתן הצו, הדרך הפתוחה היא פנייה לבית המשפט לענייני משפחה, או לרשם, בבקשה לעיון מחדש או לביטול הצו שניתן. זו אינה הגשת התנגדות מהסוג שתואר קודם בכתבה, אלא הליך נפרד עם דרישות שונות.

הדרישה המרכזית בבקשה כזו היא הצגת עובדות או ראיות חדשות, שלא היו, ולא יכולות היו להיות, בידי המבקש במועד הדיון המקורי. למשל, מסמך שהתגלה רק מאוחר יותר, עדות על מצב רפואי שלא היה ידוע, או גילוי של צוואה אחרת. רק חידוש ממשי, לא טענה שהייתה אפשרית לטעון אותה בזמן, פותח את הדרך לבקשה כזו.

בנוסף לדרישת העובדות החדשות, בית המשפט בוחן גם את פרק הזמן שחלף מאז מתן הצו ועד להגשת הבקשה לביטולו. אין בחוק מועד נוקב וסגור להגשת בקשה כזו, אך ההתנהלות בפועל נבדקת תחת מבחן של שיהוי: ככל שעבר זמן ארוך יותר בלי הצדקה סבירה לעיכוב, כך קשה יותר לשכנע שהבקשה ראויה להתקבל.

מה קורה אם העיזבון כבר חולק

ככל שעבר זמן רב יותר ממתן הצו, ובמיוחד אם נכסי העיזבון כבר חולקו בפועל בין היורשים, בית המשפט נוטה להחמיר יותר בבדיקת הבקשה. חלוקת נכסים, רישום בטאבו, או העברת כספים, כל אלה יוצרים מציאות שקשה יותר "לפרק", ולכן נדרשת הצדקה מיוחדת וחזקה כדי לשנות מצב שכבר התגבש.

במקרים שבהם צד שלישי תם לב רכש נכס מהעיזבון, או שבנק אישר העברת כספים על סמך הצו, בית המשפט שוקל גם את ההשלכות על אותו צד שלישי, ולא רק את זכויות הצדדים המקוריים להליך. זו שכבה נוספת של מורכבות שמצטרפת לדרישת העובדות החדשות ולבדיקת השיהוי.

המסקנה המעשית: מי שגילה מידע חדש על הצוואה, גם אם הצו כבר ניתן ואפילו אם חלק מהעיזבון חולק, צריך לפעול בלי דיחוי. כל יום שעובר מרחיב את הפער בין המצב העובדתי לבין האפשרות המעשית לשנות אותו. היוועצות מהירה עם עורך דין היא הדרך לבחון אם קיים בסיס ממשי לבקשה כזו, ומה סיכויי ההצלחה שלה בהתאם לנסיבות הספציפיות, בדיקה שתיעשה על ידי עורך הדין לפי המקרה.

השוואה בין המסלול שלפני מתן הצו לבין המסלול שאחריו

הטבלה הבאה מרכזת את ההבדלים המעשיים בין הגשת התנגדות רגילה, בזמן שהצו עדיין לא יצא, לבין פנייה לביטול או לעיון מחדש אחרי שהצו כבר ניתן.

מרכיב לפני מתן הצו (התנגדות רגילה) אחרי מתן הצו (עיון מחדש או ביטול)
גורם מטפל הרשם לענייני ירושה, ולאחר הגשת התנגדות, בית המשפט לענייני משפחה בית המשפט לענייני משפחה, לעיתים גם הרשם
בסיס להגשה כל עילה קבילה לפי חוק הירושה, גם אם נודעה זמן מה אחרי הפרסום עובדות או ראיות חדשות שלא היו ולא יכלו להיות ידועות קודם
רף ההוכחה נדרש בסיס עובדתי ומשפטי לעילת ההתנגדות רף גבוה יותר, הכולל גם בדיקת שיהוי ודרך ההתנהלות עד למועד הבקשה
השפעת חלוקת נכסים לא רלוונטית, שכן העיזבון עדיין לא חולק משפיעה באופן ישיר, במיוחד כשצדדים שלישיים מעורבים

מצבים מיוחדים שמשנים את חשבון המועדים

הכללים הבסיסיים שתוארו עד כה חלים על רוב המקרים, אבל יש סיטואציות שבהן חשבון המועדים מורכב יותר וכדאי להכיר אותן מראש.

יורש שגר בחוץ לארץ או לא קיבל הודעה

יורש המתגורר בחוץ לארץ כפוף לאותם מועדים פורמליים כמו כל מעוניין אחר. החוק לא מעניק לו באופן אוטומטי תקופה ארוכה יותר. יחד עם זאת, אם הפרסום לא הגיע לידיעתו בזמן, בשל מרחק, בעיית תקשורת, או סיבה אחרת, הוא יכול להיעזר בבקשת הארכה, ולטעון באופן מנומק שהוא לא יכול היה לפעול מוקדם יותר.

מי שלא קיבל הודעה אישית ולא ידע על קיומו כיורש אפשרי, יכול לטעון זאת כבסיס לבקשת הארכה, אם הצו עדיין לא ניתן. אם הצו כבר ניתן, הטענה הזו יכולה לשמש בסיס לבקשת עיון מחדש, בכפוף לדרישה להצגת עובדות או נסיבות שלא היו בידיו קודם.

יורש קטין או פסול דין

כאשר אחד היורשים הפוטנציאליים הוא קטין, או אדם שמונה לו אפוטרופוס לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופות 1962, נדרשת לרוב מעורבות של האפוטרופוס שלו לצורך בחינת האפשרות להתנגד ולצורך הגשת התנגדות בשמו. ההתארגנות הזו עשויה לדרוש זמן נוסף, ולכן גם כאן בקשת הארכה יכולה להיות כלי רלוונטי, במידה שהיא מוגשת בזמן ומנומקת כראוי.

נושה של יורש או צד שלישי בעל אינטרס

לא רק יורשים פוטנציאליים נחשבים "מעוניינים" בעיזבון. במצבים מסוימים גם נושה של יורש, שזכותו להיפרע תלויה בהיקף הנכסים שהיורש עתיד לקבל, עשוי להיות בעל מעמד להעלות טענות הנוגעות לתוקף הצוואה. מעמד כזה נבדק לפי נסיבות המקרה, ואינו חל באופן אוטומטי על כל נושה.

יורש שנודע לו על הצוואה רק בשלב מאוחר

קיימים מקרים שבהם מי שחשב שהוא יורש לפי דין מגלה רק בשלב מאוחר שהוגשה צוואה שמשנה את חלקו בעיזבון. במצב כזה חשוב לבדוק באופן דחוף היכן נמצא ההליך: אם לא ניתן עדיין צו, יש עדיין אפשרות להגיש התנגדות רגילה או בקשת הארכה. אם הצו כבר ניתן, הדרך היחידה היא בקשה לעיון מחדש, בכפוף לדרישת העובדות החדשות.

התנגדות לצוואה הדדית

צוואה הדדית בין בני זוג מעוררת שאלות תזמון נוספות, שאינן קיימות בצוואה רגילה. מועד פטירתו של בן הזוג הראשון, לעומת מועד פטירת בן הזוג השני, משפיע באופן מהותי על זכות ההתנגדות ועל האפשרות לשינוי הצוואה. הנושא מורכב מספיק כדי להצדיק בירור נפרד, ולא כדאי להתבסס רק על הכללים הכלליים שתוארו במאמר הזה.

בנוסף, גילוי של צוואה מאוחרת יותר, שלא הייתה ידועה בעת מתן הצו, הוא בסיס אפשרי לבקשת ביטול הצו, ולא רק שאלה טכנית של מועד. מצב כזה דורש בדיקה משפטית מיידית, משום שקיומה של צוואה חדשה יכול לשנות לחלוטין את התמונה המשפטית.

טבלת השוואה: המועדים בכל שלב של ההליך

הטבלה הבאה מרכזת את ארבעת השלבים המרכזיים בציר הזמן, כדי לאפשר מבט מהיר ונוח, גם בנייד, על המצב בכל נקודה.

שלב בהליך מי קובע את המועד פרק הזמן מה אפשר לעשות
לפני פרסום ההודעה אין מועד פורמלי עדיין לא רלוונטי לבדוק מול הרשם אם הוגשה בקשה
מהפרסום ועד הצו, בתוך 14 הימים הרשם לענייני ירושה לפחות 14 יום מהפרסום הגשת התנגדות רגילה
מהפרסום ועד הצו, אחרי שחלפו 14 הימים הרשם לענייני ירושה עד מתן הצו בפועל התנגדות מאוחרת או בקשת הארכה
אחרי מתן הצו בית המשפט או הרשם אין מועד קבוע, נדרשת הצדקה מיוחדת בקשה לעיון מחדש או לביטול הצו

טעויות נפוצות שגורמות לפספוס המועד

הרבה אנשים מגיעים למצב שהם לא רצו, בעיקר כי הם נפלו באחת מהטעויות הבאות:

  • הנחה שיש חודש, או פרק זמן ארוך, כברירת מחדל, בלי לבדוק את התאריך המדויק שמופיע בהודעת הרשם עצמה.
  • המתנה לאיסוף כל הראיות וההוכחות לפני הגשת ההתנגדות, במקום להגיש התנגדות מנומקת בזמן ולהשלים ראיות בהמשך.
  • בדיקת מצב הבקשה רק אחרי שהצו כבר ניתן, ואיבוד החלון הפתוח שבו היה אפשר להגיש התנגדות רגילה.
  • הסתמכות על מידע ממשפחה או משמועות, בלי לבדוק ישירות מול הרשם לענייני ירושה מה המצב בפועל.
  • פנייה לעורך דין רק בשלב מאוחר, כשחלק מהאפשרויות המהירות והפשוטות יותר כבר לא רלוונטיות.
  • הגשת בקשת הארכה רק אחרי שהמועד המקורי כבר חלף, במקום לפעול מבעוד מועד כל עוד התקופה הרשמית עדיין פתוחה.

כל אחת מהטעויות הללו נראית, בזמן אמת, הגיונית וסבירה. הבעיה היא שבהליך הזה, מה שנראה כמו שהייה סבירה בפועל יכול להיות ההבדל בין מסלול פשוט למסלול מסובך ומוגבל הרבה יותר.

מה לעשות ברגע שנודע לכם על בקשה לצו קיום צוואה: צעדים מעשיים

מי שגילה שמתבררת, או עומדת להתברר, בקשה לצו קיום צוואה שעלולה לפגוע בו, צריך לפעול לפי סדר ברור:

  1. לבדוק מול הרשם לענייני ירושה את תאריך הפרסום המדויק ואת המועד שנקבע בהודעה, ולא להסתפק בהערכה.
  2. לברר אם ניתן כבר צו קיום צוואה, מכיוון שעובדה זו משנה באופן מהותי את מסלול הפעולה האפשרי.
  3. לקבוע פגישה עם עורך דין לבחינת העילות האפשריות, אל מול לוח הזמנים שנותר. הבדיקה המשפטית הקונקרטית תיעשה על ידי עורך הדין בהתאם לנסיבות המקרה.
  4. אם הזמן קצר, לשקול הגשת בקשת הארכה מנומקת לרשם, במקביל לבדיקה המשפטית שמתבצעת.
  5. לשמור ולתעד כל מסמך או תקשורת רלוונטית, שעשויים להידרש לקראת הגשה אפשרית בהמשך, כולל כל מסמך שעשוי לתמוך בטענה על כשירות המצווה או על נסיבות החתימה.
  6. להימנע מהגשת התנגדות רק כדי "להרוויח זמן" בלי עילה ממשית, מכיוון שהרשם ובית המשפט בוחנים את רצינות הבקשה ואת הבסיס שעומד מאחוריה.
  7. לבדוק, במקרים הרלוונטיים, אם קיימת זכות לייעוץ או לייצוג גם בהיבטים הנלווים, כגון חלוקת נכסים או מעמד במשפחה, כדי לקבל תמונה מלאה של המצב.

מי שמעוניין להבין גם את ההיקף הכספי הכרוך בהליך כזה מוזמן לקרוא במהי העלות הכרוכה בהגשת התנגדות לצוואה, כחלק מהתכנון המעשי לפני פתיחת ההליך.

סיכום והצעד הבא

המועדים להגשת התנגדות לצוואה הם שילוב של כמה רכיבים: כלל מינימלי שקבוע בחוק של 14 יום מהפרסום, חלון רחב יותר שפתוח בפועל כל עוד לא ניתן צו, ואפשרות לבקש הארכה בנסיבות מתאימות. לאחר מתן הצו, הדרך משתנה למסלול שונה ומחמיר יותר, שדורש הצדקה עובדתית חדשה ובדיקת שיהוי.

מי שנתקל בבקשה לצו קיום צוואה, בעצמו או דרך בן משפחה, צריך לפעול בזריזות ולבדוק את המצב העדכני מול הרשם, לפני כל שלב אחר. ככל שהבדיקה מתחילה מוקדם יותר, כך נשמרות יותר אפשרויות פעולה.

המאמר הזה מספק מידע כללי בלבד, שנועד להבין את מבנה ציר הזמן ואת העקרונות שעומדים מאחוריו. הוא אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני ולבדיקה פרטנית של נסיבות המקרה בפני עורך דין.

מי שמתמודד עם סוגיה כזו מוזמן לפנות למשרד עו"ד שי זהר ברמת גן, לקביעת פגישה אישית במשרד לבדיקת המועדים והאפשרויות הרלוונטיות למקרה הספציפי. כל תיק נפתח בפגישה אישית במשרד, בתיאום מראש, ובמקרים הרלוונטיים הטיפול נעשה בשיתוף עו"ד אליהו ריכטר, חבר במשרד. ניתן לקבוע פגישה בטלפון או בוואטסאפ, במספר 054-668-0699.

שאלות נפוצות

כמה זמן יש להגיש התנגדות לצוואה?

הרשם קובע בהודעה על הבקשה לצו תקופה שלא תפחת מ-14 יום מיום הפרסום, אך בפועל אפשר להגיש התנגדות כל עוד לא ניתן צו קיום הצוואה.

מה קורה אם פספסתי את המועד שצוין בהודעת הרשם?

כל עוד לא ניתן צו קיום הצוואה, עדיין אפשר להגיש התנגדות גם אחרי שחלפה התקופה שצוינה, אך מומלץ לבדוק מיד את הסטטוס מול הרשם ולא להמתין.

האם אפשר להגיש התנגדות לצוואה אחרי שכבר ניתן צו קיום צוואה?

אחרי מתן הצו לא מגישים התנגדות רגילה, אלא בקשה לעיון מחדש או לביטול הצו על בסיס עובדות חדשות, ובית המשפט בוחן אותה בקפידה רבה יותר, ובין היתר שוקל את משך הזמן שחלף.

מי קובע את המועד להגשת התנגדות לצוואה?

הרשם לענייני ירושה קובע את התקופה בהודעה שהוא מפרסם על הבקשה לצו, בכפוף למינימום הקבוע בחוק הירושה.

האם ניתן להאריך את המועד להגשת התנגדות לצוואה?

אפשר לפנות לרשם בבקשה מנומקת להארכת המועד, למשל כדי להשיג חוות דעת רפואית, והרשם מחליט לפי שיקול דעתו ולפי נסיבות המקרה.

ממתי סופרים את מניין הימים להגשת התנגדות לצוואה?

מניין הימים מתחיל ממועד פרסום ההודעה על הבקשה לצו קיום הצוואה, ולא ממועד הפטירה או ממועד הגשת הבקשה עצמה.

מה קורה אחרי שמוגשת התנגדות לצוואה, לאיזה גוף היא עוברת?

הגשת התנגדות מעבירה בדרך כלל את הטיפול בתיק מהרשם לענייני ירושה לבית המשפט לענייני משפחה, שמקיים דיון ובוחן את הראיות לפי כללי סדר הדין הרגילים.

האם אפשר להגיש התנגדות לצוואה בעל פה?

לא. התנגדות לצוואה מוגשת בכתב, בדרך של מסמך מנומק המפרט את העילה שעליה היא מתבססת, ולא כפנייה בעל פה לרשם.

האם יורש שלא קיבל הודעה אישית יכול לטעון שהמועד לא חל עליו?

מי שלא קיבל הודעה אישית ולא ידע על הבקשה יכול להיעזר בכך כבסיס לבקשת הארכה, אם הצו עדיין לא ניתן, או כבסיס לבקשת עיון מחדש אם הצו כבר ניתן, בכפוף לדרישה להצגת נסיבות שלא היו בידיו קודם.

מה קורה אם יורש קטין מעורב בהליך ההתנגדות?

כאשר מעורב יורש קטין או פסול דין, לרוב נדרשת מעורבות של האפוטרופוס שלו בבחינת ההתנגדות ובהגשתה בשמו, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופות 1962, וההתארגנות הזו עשויה להצדיק בקשת הארכה.

הערה: מאמר זה מספק מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. בכל מקרה פרטני יש לבדוק את הנסיבות הספציפיות בפני עורך דין.

סכסוך על צוואה או הליך גירושין?

המשרד של עו״ד שי זהר מייצג בהתנגדות לצוואה, בהגנה על צוואה מפני התנגדות ובהליכי גירושין, בפגישה במשרד ברמת גן.

עורך דין התנגדות לצוואהעורך דין גירושין ברמת גן

המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לפגישה עם עורך דין. כל מקרה נבחן לפי העובדות שלו.