ההתנגדות לצוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה בתוך 14 יום ממועד פרסום הבקשה לצו קיום צוואה, אך זה רק חלק מהתמונה. המאמר מסביר מה קורה אם פספסתם את המועד, מתי אפשר להאריך אותו, ומה ההבדל בין התנגדות רגילה לבין בקשה לבטל צו שכבר ניתן.
ניתן להגיש התנגדות לצוואה בתוך 14 יום ממועד פרסום ההודעה על הבקשה לצו קיום צוואה, באמצעות פנייה לרשם לענייני ירושה. לאחר ההגשה מועבר הטיפול בתיק לבית המשפט לענייני משפחה. במקרים חריגים אפשר לבקש הארכת מועד, אך בתי המשפט נוטים לדחות בקשות כאלה ללא טעם מיוחד ומשכנע דיו.
התנגדות לצוואה תוך כמה זמן אפשר להגיש: התשובה המלאה
השאלה "התנגדות לצוואה תוך כמה זמן" היא אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב מי שגילה שבן משפחה הגיש בקשה לצו קיום צוואה. התשובה הבסיסית היא 14 יום ממועד פרסום ההודעה על הבקשה, לא מיום הפטירה ולא מהיום שבו האדם עצמו נודע לו באופן אישי על קיומה של הצוואה.
חשוב להבין שזהו רק חלק אחד מהתמונה. חוק הירושה, התשכ"ה-1965, מבחין בין שני מסלולים שונים לחלוטין: התנגדות שמוגשת לפני מתן צו קיום צוואה, במסגרת 14 הימים (סעיף 67), לבין בקשה לביטול צו שכבר ניתן (סעיף 72). מי שמבין מראש באיזה משני המסלולים הוא נמצא, חוסך לעצמו טעויות וזמן יקר. בהמשך המאמר נפרט את ההבדלים בין שני המסלולים גם בטבלה מסודרת, כדי שיהיה אפשר לראות את ההבדלים זה לצד זה.
המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה תלוי בנסיבות הפרסום הספציפיות, בתוכן הבקשה ובפרטי התיק, ולכן מומלץ לבדוק את הנקודות הללו בפגישה אישית עם עורך דין.
ממתי מתחילים לספור את 14 הימים להתנגדות לצוואה
כאשר מוגשת בקשה לצו קיום צוואה, הרשם לענייני ירושה מפרסם הודעה על הגשת הבקשה, בדרך כלל באתר הרשם לענייני ירושה. מרגע הפרסום הזה, בפועל, מתחיל להירוץ המניין של 14 הימים.
הנקודה הקריטית שרבים מפספסים: הפרסום אינו הודעה אישית. הרשם לא מתקשר ליורשים ולא שולח מכתב רשום לכל מי שעשוי להיות נוגע בדבר. הפרסום הוא פומבי, ולכן אדם שיש לו זכות חוקית להתנגד יכול לפספס אותו בקלות, גם אם הוא יורש ישיר של המנוח, פשוט כי לא ידע לחפש או לא בדק באופן יזום.
14 הימים הם ימים קלנדריים, לא ימי עבודה. המשמעות המעשית: סוף שבוע וחגים נספרים בתוך התקופה, ולא מאריכים אותה אוטומטית. כאשר היום האחרון למניין חל בשבת או בחג, חל הדין הכללי הנוגע לספירת מועדים בהליכים משפטיים, ולכן יש לבדוק זאת מדויק ולא להסתמך על הערכה אישית.
כדי להמחיש את אופן הספירה בלבד, ולא כייעוץ לגבי מקרה ספציפי: אם הודעה על בקשה לצו קיום צוואה פורסמה, לדוגמה, ביום רביעי בתחילת חודש, הרי שהיום ה-14 מגיע ביום שלישי בשבוע השלישי מאותו תאריך, ועד לאותו יום (כולל) יש להגיש את ההתנגדות בפועל, לא רק להתחיל להכין אותה. אם אותו יום חל בשבת או בחג, יש לבדוק מול עורך דין את הדין הספציפי להארכת המועד ליום החול הקרוב, ולא להניח זאת מראש.
בשל אופיו ה"שקט" של הפרסום, ההמלצה המעשית ביותר היא לא להמתין להודעה אישית כלשהי, אלא לבדוק באופן יזום אם פורסמה בקשה הנוגעת לעיזבון הרלוונטי. מי שיודע שקרוב משפחה נפטר, ויש לו חשש כלשהו לגבי מי שעשוי לפעול בנוגע לעיזבון, עדיף שיבדוק מדי זמן באתר הרשם לענייני ירושה ולא יסתמך על כך שמישהו יעדכן אותו.
למי שרוצה להבין את ההליך כולו, ולא רק את שאלת המועד, מומלץ לקרוא גם על מתי אפשר להגיש התנגדות לצוואה ואיך ההליך עובד ועל צו קיום צוואה: המדריך המלא להגשת הבקשה, כדי לקבל תמונה מלאה של התהליך מתחילתו ועד סופו.
מה קורה אם פספסתי את 14 הימים להתנגדות
בקשה להארכת מועד לפני מתן הצו
אם 14 הימים חלפו אך הצו עדיין לא ניתן בפועל, קיימת עדיין אפשרות להגיש בקשה להארכת מועד. הבקשה מופנית לבית המשפט לענייני משפחה, ולא לרשם לענייני ירושה, מכיוון שמדובר בבקשה חריגה החורגת מהמסלול הרגיל.
הבקשה חייבת לכלול נימוק ברור ומפורט לכך שההתנגדות לא הוגשה במועד. דוגמאות לנימוקים שעשויים להישמע: אי ידיעה סבירה וממשית על קיום הפרסום, שהייה בחוץ לארץ במשך התקופה הרלוונטית, או נסיבות מיוחדות ומוכחות אחרות שמנעו בפועל מהמבקש לפעול בזמן.
מתי בית המשפט מאשר הארכה ומתי דוחה אותה
הפסיקה בישראל נוטה, באופן כללי, להקפיד על עמידה בלוחות הזמנים הקבועים בחוק הירושה. בתי המשפט רואים ביציבות ובסופיות של הליכי צווי קיום צוואה וצווי ירושה ערך חשוב, ולכן בקשות להארכת מועד נבדקות בקפידה ונדחות כאשר לא מוצג טעם מיוחד ומשכנע.
נסיבות שבדרך כלל אינן נחשבות מספיקות כולל, לדוגמה, חוסר תשומת לב פשוט, אי מודעות כללית לקיומו של חוק הירושה ולמועדים הקבועים בו, או עומס אישי שגרתי שאינו חריג. בית המשפט בוחן את מכלול הנסיבות, ולכן אין נוסחה אוטומטית, אך ברור שרף ההוכחה גבוה.
ההמלצה המעשית היא לפעול מהר ככל האפשר: ברגע שמתגלה שהמועד פספס, רצוי לפנות לעורך דין באותו היום או ביומיים הקרובים, ולא להמתין. ככל שעובר יותר זמן ממועד הפספוס ועד הגשת בקשת ההארכה, כך קטן הסיכוי שבית המשפט יראה בפנייה פנייה דחופה ומהותית.
מה בפועל צריך לכלול בבקשה להארכת מועד
בקשה להארכת מועד מוגשת לרוב בתצהיר, ולא כפנייה כללית. באופן מעשי, בקשה כזו נבנית בדרך כלל ממספר רכיבים:
- תיאור מדויק של השתלשלות העניינים, כולל התאריך שבו פורסמה ההודעה והתאריך שבו המבקש נודע לו בפועל על קיומה
- הסבר קונקרטי ומגובה בפרטים לכך שהאיחור לא נבע מרשלנות או מחוסר תשומת לב, אלא מנסיבות שהיו מעבר לשליטת המבקש
- פירוט, ולו ראשוני, של העילה המשפטית שעומדת מאחורי ההתנגדות המיועדת, כך שבית המשפט יראה שלא מדובר בבקשה טכנית בלבד אלא שיש מאחוריה טענה מהותית
- אסמכתאות או ראיות התומכות בנימוק לאיחור, במידה שקיימות, כגון אישור שהייה בחוץ לארץ
חשוב להדגיש שגם אם בקשת ההארכה מוגשת, אין בכך ביטחון שהיא תתקבל. בית המשפט שומר לעצמו שיקול דעת מלא בנושא, ולכן אין להסתמך על ההגשה עצמה כאילו היא מבטיחה תוצאה כלשהי.
התנגדות לצוואה אחרי שניתן הצו: מסלול אחר לגמרי
לאחר שצו קיום צוואה ניתן בפועל, אין מדובר עוד ב"התנגדות" במובן הרגיל של המילה. מי שרוצה לפעול בשלב הזה צריך להגיש בקשה לביטול הצו, לפי סעיף 72 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.
הנקודה המעניינת, שלעיתים מבלבלת, היא שלמסלול הזה אין מועד קבוע וקצר כמו 14 הימים. אבל במקום מועד קשיח, קיימים תנאים מהותיים ומחמירים הרבה יותר שבית המשפט בודק לפני שהוא מסכים לפתוח צו שכבר ניתן.
שני התנאים שבית המשפט בודק בבקשה לביטול צו
התנאי הראשון: האם קיימת עובדה שלא הובאה בפני בית המשפט או הרשם לענייני ירושה לפני מתן הצו. זו צריכה להיות עובדה חדשה, שלא היתה ידועה, ולא רק טענה או פרשנות אחרת לעובדות שכבר היו על השולחן.
התנאי השני: האם סביר להניח שאותה עובדה, אילו היתה ידועה מראש, הייתה משנה את ההחלטה שניתנה. כלומר, לא כל עובדה חדשה מצדיקה ביטול צו, אלא רק עובדה שיש לה פוטנציאל ממשי להשפיע על תוצאת ההליך.
כדי להמחיש את סוג העובדה שעשויה לעמוד בשני התנאים, באופן כללי ולא כייעוץ למקרה ספציפי: מסמך רפואי שלא הוצג בפני בית המשפט ונוגע למצבו הקוגניטיבי של המצווה בעת החתימה על הצוואה, או עדות שלא היתה ידועה לגבי נסיבות החתימה, יכולים להיות בבדיקה הראשונית סוג של עובדה חדשה. בית המשפט יבחן בהמשך אם היא אכן לא היתה ידועה קודם ואם יש לה פוטנציאל השפעה על ההחלטה שניתנה.
האם אפשר להתנגד לצוואה גם אחרי שנים רבות
באופן כללי, ככל שעובר זמן רב יותר ממתן הצו, כך גדל הנטל על מי שמבקש לבטל אותו. כלל זה חל, באופן איכותני, גם כאשר חלפו שנים רבות ממתן הצו, אך בכל מקרה יש לבחון את הנסיבות הספציפיות מול עורך דין, שכן אין "תאריך תפוגה" חד וברור הקבוע בחוק עצמו.
שיקול חשוב נוסף שבית המשפט לוקח בחשבון הוא ההסתמכות של צדדים שלישיים על הצו שניתן. אם, למשל, נעשו עסקאות בפועל על בסיס הצו, כגון מכירת נכסים מהעיזבון, בית המשפט יבחן את ההשפעה של ביטול הצו גם על אותם צדדים שלישיים, ולא רק על מערכת היחסים שבין היורשים.
השוואה בין שני המסלולים: התנגדות לפני הצו וביטול צו שניתן
הטבלה הבאה מרכזת את ההבדלים המרכזיים בין שני המסלולים, כדי להקל על ההבנה של ההבדל המעשי בין השלבים, ללא קשר למקרה ספציפי:
| קריטריון | התנגדות לפני מתן הצו (סעיף 67) | בקשה לביטול צו שניתן (סעיף 72) |
|---|---|---|
| מועד הגשה | 14 יום ממועד פרסום ההודעה על הבקשה | אין מועד קבוע בחוק, אך ככל שעובר זמן רב יותר הנטל גדל |
| הגוף שמקבל את הפנייה | הרשם לענייני ירושה, שמעביר לבית המשפט לענייני משפחה אם יש מחלוקת | בית המשפט לענייני משפחה באופן ישיר |
| התנאי המהותי המרכזי | קיומה של עילה הנוגעת לתוקף הצוואה, כגון כשרות, השפעה בלתי הוגנת או פגם בעריכה | עובדה חדשה שלא הובאה קודם, שיש סבירות שהייתה משנה את ההחלטה |
| נטל ההוכחה | נבחן לגופו של עניין, ללא דרישה מוקדמת להוכחת "עובדה חדשה" | מחמיר יותר, כולל שני תנאים מצטברים שיש להוכיח |
| השפעה על צדדים שלישיים | בדרך כלל אין עדיין פעולות שנעשו על בסיס הצו | נבחנת ההסתמכות של צדדים שלישיים על הצו הקיים |
| שלב בהליך | לפני מתן הצו, בשלב מקדמי | אחרי מתן הצו, כולל במקרים שבהם חלפה תקופה ארוכה |
קשר אפשרי בין סכסוכי צוואה לבין הליכי משפחה אחרים
לעיתים מחלוקת על צוואה אינה מתקיימת בחלל ריק, אלא מתקשרת להליכים נוספים בתוך המשפחה. לדוגמה, כאשר אחד הצדדים נמצא גם בהליך גירושין, שאלת הזכויות בעיזבון עשויה להיות רלוונטית לאיזון המשאבים בין בני הזוג, בהתאם לחוק יחסי ממון, התשל"ג-1973, או להסכם ממון שנחתם בין בני הזוג.
כך גם במקרים שבהם קיימת מחלוקת על צוואה בד בבד עם דיון במזונות ילדים, או כאשר צד להליך גירושין טוען שנכסים שהגיעו בירושה אמורים להיות מוחרגים מאיזון המשאבים. במקרים כאלה, מועיל לבדוק את שני הנושאים יחד, שכן טענה בתיק הירושה עשויה להשפיע על הטיעון בתיק המשפחה, ולהפך.
אפשר לפעול עוד לפני שהוגשה בקשה לצו קיום צוואה
לא כולם צריכים להמתין לפרסום בקשה כדי לפעול. חוק הירושה מאפשר להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה לקבלת הודעה מראש, אם וכאשר תוגש בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה הנוגעת לעיזבון מסוים.
הכלי הזה מתאים בעיקר לשני סוגי מקרים: מישהו שחושש שבן משפחה אחר יגיש בקשה לצו קיום צוואה או צו ירושה מבלי לעדכן אותו, או מישהו שיודע שהמוריש נפטר אך אינו יודע אם ומתי תוגש בקשה כלשהי הנוגעת לעיזבון.
חשוב להדגיש: זהו כלי מניעתי בלבד. הוא לא מחליף הגשת התנגדות בפועל כשהבקשה כבר מתפרסמת, אלא רק מבטיח שהמידע על הגשת הבקשה יגיע לידי המבקש בזמן אמת, כך שיוכל לפעול בתוך 14 הימים הקבועים בחוק.
במקרים שבהם קיים חשש ממשי לגבי תוקף צוואה עוד בחיי המצווה או סמוך לפטירתו, מומלץ לפנות לעורך דין מוקדם ולא להמתין לפרסום בפועל. פנייה מוקדמת מאפשרת לבדוק את מצב הדברים, להירשם לקבלת הודעות, ולבנות אסטרטגיה מראש במקום לפעול תחת לחץ זמן.
יורשים ומבקשים השוהים בחוץ לארץ
מצב נפוץ נוסף הוא מצב שבו יורש או מי שעשוי להיות נוגע בעיזבון מתגורר בחוץ לארץ, ואינו נמצא בישראל בזמן אמת. שהייה בחוץ לארץ אינה פוטרת אוטומטית מעמידה במועד 14 הימים, אך היא עשויה להוות נימוק רלוונטי במסגרת בקשה להארכת מועד, כפי שתואר לעיל, ככל שהיא מגובה בפרטים ממשיים.
מי שמתגורר מחוץ לישראל ויש לו חשש שיתגלה עיזבון רלוונטי, יכול לפעול מרחוק באמצעות עורך דין בישראל: להירשם לקבלת הודעה מראש מהרשם לענייני ירושה, לבדוק פרסומים דרך האינטרנט, ולתת הרשאה מתאימה לעורך דין לפעול בשמו גם בלי להיות נוכח פיזית בארץ. משרדנו מלווה גם לקוחות פרטיים וחברות הפונים מחוץ לישראל, ומסייע לבנות מראש אסטרטגיה שתתחשב במרחק הגיאוגרפי ובמגבלות הזמן.
מה קורה אחרי שההתנגדות הוגשה בזמן: השלבים הבאים
הגשת ההתנגדות במועד היא רק הצעד הראשון בתהליך, לא סיומו. ברגע שמוגשת התנגדות, ורואים שקיימת מחלוקת ממשית, הרשם לענייני ירושה מעביר את הטיפול בתיק לבית המשפט לענייני משפחה, שכן תיק שבו קיימת מחלוקת אינו נשאר אצל הרשם.
בשלב שלאחר ההעברה, בית המשפט קובע מועדים להגשת תגובה מטעם מבקש הצו, כלומר מי שהגיש את הבקשה לקיום הצוואה, להתנגדות שהוגשה. זה פותח סבב של הליכים משפטיים מלאים, שאפשר לתאר אותם כסדרה של שלבים עוקבים:
- הגשת תגובה מטעם מבקש הצו להתנגדות שהוגשה
- דיוני קדם משפט, שבהם בית המשפט בוחן את טענות הצדדים ומנסה למקד את המחלוקת
- הוראות לגילוי מסמכים הדדי בין הצדדים, הכולל לעיתים מסמכים רפואיים, פיננסיים או תכתובות
- חוות דעת מקצועיות, לדוגמה חוות דעת גרפולוגית לבדיקת חתימת המצווה, או חוות דעת הנוגעת לכשרותו המשפטית או הקוגניטיבית של המצווה בעת עריכת הצוואה
- במקרים רבים, חקירת עדים בבית המשפט, כולל עדי הצוואה, עורך הדין שערך אותה אם רלוונטי, ובני משפחה
- סיכומים מטעם הצדדים והחלטה או פסק דין של בית המשפט
ההליך כולו יכול להימשך תקופה ארוכה, ולכן חשוב להבין מראש שהגשת ההתנגדות במועד היא תחילת דרך ולא סופה. למי שמתכנן את צעדיו, מועיל לקרוא גם על עילות התנגדות לצוואה: כל העילות הקבילות בחוק ועל התנגדות לצוואה מחיר: מה משפיע על העלות, כדי לקבל תמונה מלאה של מה שמצפה לו בהליך.
צו קיום צוואה מול צו ירושה: האם לוחות הזמנים זהים
צו קיום צוואה רלוונטי כאשר קיימת צוואה שנחתמה על ידי המנוח. צו ירושה, לעומת זאת, רלוונטי כאשר אין צוואה כלל, או כאשר הצוואה הקיימת אינה תקפה מסיבה כזו או אחרת.
מועד 14 הימים להתנגדות חל במתכונת דומה גם ביחס לבקשה לצו ירושה, והוא נספר אף הוא מיום פרסום ההודעה על הבקשה, ולא מיום אחר.
נקודת שוני מעשית בין שני המסלולים: בבקשה לצו ירושה, ללא צוואה, קל יותר ברוב המקרים לזהות מראש את כלל היורשים על פי דין, שכן חוק הירושה קובע סדר יורשים ברור. זה מקטין, אך לא מבטל, את הסיכוי להפתעה, שכן תמיד עשויים להתגלות יורשים שלא נודעו מראש או טענות הנוגעות לקרבת משפחה.
למי שאינו בטוח איזה הליך רלוונטי למקרה שלו, חשוב לבדוק זאת מראש, שכן טעות בזיהוי ההליך עשויה לגרום לפספוס חלון הזמן הנכון. מידע מפורט נוסף ניתן למצוא בצו קיום צוואה: המדריך המלא להגשת הבקשה ובבקשה למתן צו ירושה מקוון: המדריך המלא.
איך בודקים אם כבר הוגשה בקשה לצו קיום צוואה על עיזבון מסוים
הכלי הראשון והבסיסי לבדיקה הוא אתר הרשם לענייני ירושה, שם ניתן לחפש פרסומים לפי שם המנוח ולפי מספר זהות. זו בדיקה פשוטה שאפשר לעשות באופן עצמאי, אך יש לבצעה בדיוק ובקפידה. באופן מעשי, הבדיקה כוללת בדרך כלל כמה שלבים:
- איתור מערכת החיפוש הציבורית של הרשם לענייני ירושה
- הזנת שם המנוח ומספר תעודת הזהות, במידה שידוע, לקבלת תוצאות מדויקות
- בדיקה אם קיים פרסום פתוח, וציון תאריך הפרסום המדויק אם כן
- חישוב מדויק של היום ה-14 ממועד הפרסום, במקום הערכה כללית
- במקרה של ספק לגבי זיהוי הפרסום או תוכנו, פנייה לעורך דין לבדיקה נוספת לפני שמחמיצים את המועד
מי שידוע לו שקיים סיכוי שתוגש בקשה כזו, בין אם בשל יחסים מורכבים במשפחה ובין אם בשל חשש לגבי תוכן הצוואה, מוטב שיבצע את הבדיקה הזו באופן תקופתי, ולא פעם אחת בלבד. בדיקה חד פעמית עשויה לפספס פרסום שנעשה שבוע או חודש לאחר הבדיקה.
במקרים מסוימים אפשר גם לפנות ישירות לרשם לענייני ירושה לבירור מעמד התיק, אם יש חשד או אינדיקציה לכך שהוגשה בקשה הנוגעת לעיזבון הרלוונטי.
נקודה חשובה לזכור: מציאת פרסום באיחור, גם אם זה יום אחד בלבד אחרי תום 14 הימים, עלולה לחייב מעבר למסלול המורכב יותר של בקשת הארכת מועד, כמתואר קודם במאמר. לכן, ככל שהבדיקה נעשית בתדירות גבוהה יותר, כך קטן הסיכון לפספוס. למידע נוסף ראו איתור צו ירושה: איך בודקים ומקבלים עותק וכן הרשם לענייני ירושה: מי הוא ואיך פונים אליו.
טעויות נפוצות שגורמות לפספוס המועד להתנגדות לצוואה
לאורך השנים חוזרות כמה טעויות דומות שגורמות לאנשים לפספס את חלון הזמן להתנגדות, גם כשיש להם עילה סבירה ומוצדקת.
- המתנה ל"ודאות מלאה" לגבי עילת ההתנגדות לפני ההגשה, במקום להגיש במועד ולהשלים את הנימוקים המלאים בהמשך ההליך
- הנחה שבני משפחה אחרים יעדכנו באופן אוטומטי כשתוגש בקשה לצו, גם במקרים שבהם אין יחסי אמון טובים בין הצדדים
- אי בדיקה יזומה של פרסומים באתר הרשם לענייני ירושה, כשידוע על פטירה וקיים סכסוך פוטנציאלי סביב העיזבון
- בלבול בין המועד להגשת התנגדות, 14 יום מפרסום הבקשה, לבין מועדים אחרים בתיק הירושה, כגון מועד להגשת תגובה או מועד להגשת ערעור על החלטה שיפוטית
- פנייה לעורך דין רק אחרי שהצו כבר ניתן בפועל, מה שמצמצם משמעותית את מרחב האפשרויות העומד לרשות המבקש, ומחייב מעבר למסלול המחמיר של ביטול צו
- הגשת ההתנגדות בניסוח כללי בלבד, ללא עיגון בעילה משפטית מוכרת, מה שמקשה על בית המשפט להעריך את משקל הטענה בשלב המוקדם
- הנחה שמגורים בחוץ לארץ פוטרים אוטומטית מעמידה במועד, בלי לבדוק את הנושא מול עורך דין ובלי להציג אסמכתאות בפועל
כל אחת מהטעויות הללו ניתנת למניעה כאשר פועלים באופן יזום ופונים לבדיקה מקצועית בשלב מוקדם ככל האפשר.
מה לעשות אם אתם שוקלים להגיש התנגדות לצוואה
אם התעורר חשש לגבי תוקף צוואה, או נודע לכם על הגשת בקשה לצו קיום צוואה הנוגעת לעיזבון קרוב משפחה, הצעד הנכון הוא לפעול מהר. ככל שחולף זמן, המסלולים העומדים לרשותכם מצטמצמים.
שתי השאלות המרכזיות שצריך לבדוק הן שונות אחת מהשנייה: האם אתם עדיין בתוך המועד להתנגדות, או שכבר יש צו שניתן. ומה העילה המשפטית שעומדת מאחורי הטענה שלכם. מומלץ לבדוק את שתי השאלות הללו יחד, באותה פגישה, שכן התשובה לאחת משפיעה על האופן שבו יש לטפל בשנייה.
המידע שהובא במאמר זה הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי לנסיבות אישיות, ואינו תחליף לפגישה אישית ובדיקת התיק הספציפי על ידי עורך דין המתמחה בתחום.
משרד עו"ד שי זהר ברמת גן מזמין אתכם לקביעת פגישה אישית לבדיקת המועדים והעילות הרלוונטיים למקרה הספציפי שלכם. כל תיק נפתח בפגישה אישית במשרד, בתיאום מראש, עם עו"ד שי זהר או עם עו"ד אליהו ריכטר ממשרדו. ניתן לתאם פגישה בוואטסאפ או בטלפון, במספר 054-668-0699. המשרד מלווה לקוחות פרטיים וחברות מכל הארץ, לרבות פונים מחוץ לישראל.
שאלות נפוצות
האם אפשר להגיש התנגדות לצוואה אחרי שכבר ניתן צו קיום צוואה
לא במתכונת של התנגדות רגילה, אלא רק באמצעות בקשה לביטול הצו לפי סעיף 72 לחוק הירושה. לשם כך צריך להראות עובדה חדשה שלא הייתה ידועה לפני מתן הצו, ושיש סבירות שהיא הייתה משנה את ההחלטה. מומלץ לבדוק את המקרה הספציפי מול עורך דין.
מי רשאי להגיש התנגדות לצוואה
בדרך כלל כל מי שיש לו זכות או אינטרס בעיזבון, כגון יורש על פי דין או מי שנפגע מתוכן הצוואה, יכול להגיש התנגדות. יש לוודא את הזכאות והקשר לנפטר מול עורך דין, שכן לא כל אדם שמביע עניין בתיק עומד בתנאים הנדרשים בחוק.
כמה זמן יש להגיש התנגדות לצו קיום צוואה
14 יום ממועד פרסום ההודעה על הבקשה לצו קיום צוואה באתר הרשם לענייני ירושה. המועד נספר מיום הפרסום בפועל ולא מיום שבו נודע לאדם באופן אישי על הבקשה, ולכן חשוב לבדוק פרסומים באופן יזום.
אפשר להאריך את המועד להגשת התנגדות לצוואה
ניתן להגיש בקשה להארכת מועד לבית המשפט לענייני משפחה, אך בפועל בתי המשפט נוטים לדחות בקשות כאלה ללא טעם מיוחד ומשכנע, כמו אי ידיעה סבירה לגמרי על הפרסום. ככל שעובר יותר זמן, קשה יותר לקבל את הבקשה.
מה ההבדל בין התנגדות לצוואה לביטול צו קיום צוואה
התנגדות מוגשת לרשם לענייני ירושה בתוך 14 יום, לפני שניתן צו, ועוברת לבירור בבית המשפט לענייני משפחה. ביטול צו מוגש אחרי שהצו כבר ניתן, ללא מועד קבוע, אך מחייב הוכחת עובדה חדשה ומהותית שלא הייתה ידועה קודם.
איפה מגישים את ההתנגדות לצוואה
ההתנגדות מוגשת לרשם לענייני ירושה שבפניו הוגשה הבקשה לצו קיום הצוואה. לאחר ההגשה, אם יש מחלוקת אמיתית, מועבר הטיפול בתיק לבית המשפט לענייני משפחה להמשך הדיון בין הצדדים.
האם צריך עורך דין כדי להגיש התנגדות לצוואה
החוק אינו מחייב ייצוג על ידי עורך דין לצורך הגשת התנגדות, אך מדובר בהליך המשפיע ישירות על זכויות בעיזבון, הנדרש לעמוד בתנאים פרוצדורליים ומהותיים מדויקים. פנייה לעורך דין בשלב מוקדם מאפשרת לבדוק את העילה, לוודא עמידה במועדים, ולהבין מה מצפה בהמשך ההליך.
מה עושים אם מתגוררים בחוץ לארץ ונודע על בקשה לצו קיום צוואה בישראל
שהייה בחוץ לארץ אינה פוטרת אוטומטית מהמועד של 14 יום, אך היא עשויה להיבחן כנימוק רלוונטי במסגרת בקשה להארכת מועד, ככל שמוצגות אסמכתאות ממשיות. מי שמתגורר מחוץ לישראל יכול לפעול מרחוק באמצעות עורך דין בישראל, לרבות הגשת מסמכים ומתן הרשאה לפעול בשמו.
האם אפשר להגיש התנגדות לצוואה בלי לפרט את כל העילות מראש
ניתן להגיש את ההתנגדות במועד תוך פירוט העילה המרכזית, ולהשלים פרטים נוספים בהמשך ההליך לאחר שהתיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה. עדיף להגיש במועד עם עילה ראשונית ברורה, מאשר להמתין לניסוח מלא ולהחמיץ את 14 הימים.
הערה: מאמר זה מספק מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה אישית של הנסיבות הספציפיות. כל מקרה הנוגע להתנגדות לצוואה או לביטול צו קיום צוואה דורש בחינה פרטנית מול עורך דין, לרבות עיון במסמכי התיק ובתאריכי הפרסום הרלוונטיים.
המשרד של עו״ד שי זהר מייצג בהתנגדות לצוואה, בהגנה על צוואה מפני התנגדות ובהליכי גירושין, בפגישה במשרד ברמת גן.
המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לפגישה עם עורך דין. כל מקרה נבחן לפי העובדות שלו.
