חסינות המדינה מתביעה באחריות שילוחית בגין החלטות שיפוטיות רשלניות

סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי כל שופט או מי שעוסק בתפקיד שיפוטי, יהיה חסין מכל תביעה בגין עוולה שביצע במסגרת תפקידו השיפוטי: “8. אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר – לא תוגש נגדו תובענה על עוולה

כריכת מזונות ילדים בבית הדין הרבני

בתאריך 22.09.19 הוכרע (לפחות בשלב הזה) בבית המשפט העליון במסגרת תיק בע”מ 7628/17 ויכוח פסיקתי שנמשך זה יובל שנים בשאלה האם ניתן או לא ניתן לכרוך את נושא מזונות ילדים בבית הדין הרבני במסגרת תביעה לגירושין. השאלה מתחילה בחוק עצמו. סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) שנחקק בשנת 1953 קובע כך: “הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין

ZOHAR43

יום האישה

המאמר הזה נכתב בעקבות פוסט שפורסם בפייסבוק על ידי עורכת דין איימי בכור-בוני לרגל יום האישה 2021. צילום מסך של הפוסט מצורף למאמר זה.
מתוך אותו פוסט אני רוצה להתייחס לשורה אחת שנכתבה בו: “המשרד שלי מושתת על תרבות ארגונית נשית, עובדות בו רק נשים”.
אם זה לא נראה למישהו מספיק מקומם, תארו לכם שאני הייתי כותב: “המשרד שלי מושתת על תרבות ארגונית גברית, עובדים בו רק גברים”. איזה רעש תקשורתי משפט כזה היה מייצר? איזה פסק דין היה ניתן במקרה כזה?
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ”ח-1988 קובע בסעיף 2(2): “לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם…” אפליה מגדרית היא אפליה אסורה על פי חוק.

סעיף 2(ג) לאותו חוק קובע סייג: ” אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר היא מתחייבת מאפיים או ממהותם של התפקיד או המשרה”.
סעיף זה אינו חל ואינו יכול לחול על משרד עורכי דין, אלא אך ורק על מקרים יחודיים הנובעים מצורך מיוחד להעסיק נשים דווקא או גברים דווקא ולא ניתן שלא להיזכר בשני פסקי דין מעניינים בנושא.