המשרד מייצג עובדים ומעבידים בתחום דיני העבודה. ניתן לחלק את זכויות העובד לשני חלקים כדלהלן:
החלק הראשון מגדר כזכויות העובד במסגרת חוזה העסקתו. בכלל זה יש לבדוק תחילה האם העובד נחשב “עובד” כמשמעותו בחוק ובפסיקה. במסגרת שאלה זו, יש לבדוק האם מדובר ב”עובד זמני”, “עובד לתקופה קצובה”, “קבלן חיצוני”, “קבלן כח אדם”, “משתתף חופשי (פרי-לנסר)” וכדומה.
כאשר מסגרת ההעסקה ברורה, יש לבדוק מהן הזכויות של העובד במסגרת העסקתו והאם זכויות אלה הוענקו לעובד. כאן נבדקים הנושאים של שכר העבודה הבסיסי, תשלום בגין שעות נוספות, חופשה שנתית, חופשה ללא תשלום, חופשת שבתון, הוצאות נסיעה, דמי מחלה, דמי הבראה, קרן פנסיה, קרן השתלמות, הלנת שכר ועוד.
תקופת ההעסקה יכול ותעלה נושאים נוספים לדיון כגון: השגה על הליך בחירה במכרז, גורל ההתקשרות החוזית בחילופי מעבידים, “נוהג” כתנאי בחוזה העבודה, פירוש והשלמת חוזה העבודה, הפררוגטיבה הניהולית של מנהל מקום העבודה ועוד.
החלק השני מוגדר כזכויות העובד בעת ולאחר סיום יחסי העבודה. במסגרת זו נבדקות הנסיבות הסובבות את סיום יחסי העבודה. השאלה הראשונה אותה יש לשאול היא “מדוע הסתיימו יחסי העבודה?”.
האם יחסי העבודה הסתיימו ביוזמת העובד או ביוזמת המעביד? מה המשמעות של הבחנה זו ומה הנפקות שלה לעניין הזכויות והחובות של העובד ושל המעביד?.
כאן נבדקים הנושאים של פיטורין מול התפטרות, הזכות להודעה מוקדמת, הרעה מוחשית בתנאי העבודה, פיצויי פיטורין, פיטורין/התפטרות עקב גיל, לידה, מילואים, מצב בריאותי, העתקת מקום מגורים וכדומה.
בענייני עבודה חשוב לזכור כי לא תמיד ניתן למצוא פתרון דרך בית הדין לעבודה, במיוחד כאשר ישנם אינטרסים משותפים לעובד ולמעביד. משרדנו מייצג עובדים ומעבידים בסכסוכי עבודה, ואף עורך פגישות גישור לפתרון הסכסוך לשביעות רצון הצדדים.