התמחויות המשרד
שי זוהר, עורכי דין
   

דיני משפחה וירושה

דיני המשפחה בישראל מתחלקים למספר ענפים. נושאי הדיון העיקריים הם : נישואין וגירושין, הסכמי ממון והסכמי גירושין, מזונות אישה, מזונות ילדים, משמורת, הסדרי ראיה, אימוץ ילדים, עריכת צוואות, שינוי שם וקביעת גיל וכן תביעות לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים).

ענייני נישואין וגירושין בישראל ידונו לפי הדין האישי (הדתי) של המתדיין, קרי, יהודים ידונו בבית דין רבני, מוסלמים ידונו בבית דין שרעי וכך הלאה.

בניגוד ליתר ענפי המשפט, ענף זה נדון בשתי ערכאות, לפי נושא הדיון: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הדתי (במקרה של יהודים, בית דין רבני). חלק מהנושאים נדונים באופן בלעדי בבית המשפט לענייני משפחה, חלקם האחר בבית הדין הדתי ואילו בנוגע למקצתם ישנה סמכות מקבילה, לבחירת בעלי הדין.

לדוגמא, ניהול הגירושין עצמם (מתן גט) ידון בבית הדין הרבני באופן בלעדי. לעומת זאת, תביעה לאבהות, להחזרת קטין חטוף או לקביעת גיל, ידונו בבית המשפט לענייני משפחה בלבד. מתן צו למניעת אלימות במשפחה, הוא בסמכותו הן של בית הדין,הן של בית המשפט לענייני משפחה והן של בית משפט השלום.

אחת השאלות המרכזיות בחלוקת רכוש בני הזוג בעת הליך הגירושין היא שאלת מכירת דירת המגורים של בני הזוג.

חוק המקרקעין מסדיר את היחסים הכלכליים בין שותפים למקרקעין, בין אם מדובר בקרקע בלבד, בין אם מדובר בקרקע אשר בנוי עליה מבנה או בית ובין אם מדובר בדירת מגורים בבית משותף.

כך למשל קובע החוק כי "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף", דהיינו כל שותף אשר בבעלותו אחוז מסוים מהמקרקעין, זכאי בכל עת לדרוש ולקבל את חלקו אם על ידי חלוקת המקרקעין עצמם (כאשר הדבר אפשרי) ואם על ידי מכירתם וחלוקת הפדיון.

בין היתר קובע החוק כי במקרה בו חתמו השותפים על הסכם המגביל את זכות השותפים לדרוש פירוק שיתוף לתקופה העולה על 3 שנים, רשאי בית המשפט להורות על פירוק השיתוף לאחר תום 3 השנים, קרי, תניה זו תקפה ל-3 שנים בלבד.

כאשר מדובר במכירת דירת מגורים של בני זוג הנמצאים בהליך גירושים, קובע סעיף 40א לחוק המקרקעין הסדר מיוחד, לפיו בית המשפט לא יורה על ביצועה של המכירה "והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם..."

במילים פשוטות, סעיף 40א לחוק מונע מבן זוג לממש את זכותו כשותף בדירה מלדרוש "פירוק שיתוף בכל עת". החוק מתחשב במקרה ספציפי זה באינטרס של ילדיהם הקטינים של בני הזוג, אף שהם אינם שותפים בדירה וכן מתחשב באינטרס בן הזוג "החלש" כלכלית וקובע כי המכירה תעוכב עד אשר נמצא הסדר מגורים הולם לקטינים ולבן הזוג.

אי אפשר לסיים את הסוגיה בנוגע לדירת המגורים של בני הזוג מבלי לציין את המונח "מדור ספציפי". ישנם מספר נושאים בהליך גירושים אשר מצוי בסמכות מקבילה הן של בית המשפט לענייני משפחה והן של בית הדין הרבני.

המשמעות היא שנוצר "מרוץ סמכויות" לפיו הערכאה "שתופסת" סמכות היא הערכאה הראשונה אליה מוגשת התביעה אשר בסמכותה. בעניין דירת המגורים, לבית הדין הרבני בניגוד לבית המשפט לענייני משפחה, יש סמכות לפסוק לאישה "מדור ספציפי".

כאמור לעיל, כאשר מדובר בפירוק שיתוף בדירת מגורים, בית המשפט לא יורה על הפירוק בטרם יימצא דיור חלופי לקטינים ולבן/בת הזוג, אך דיור חלופי זה יכול ויהיה דירה אחרת בשכירות.

בבית הדין הרבני לעומת זאת, אם האישה הגישה ראשונה תביעה למדור ספציפי, בית הדין רשאי להורות על מדור ספציפי לאישה, דהיינו, האישה וילדיה הקטינים יהיו רשאים להישאר ולגור בדירה עד הגיע אחרון הקטינים לגיל 18 ובכך למעשה למנוע באופן זמני את פירוק השיתוף בדירה.

כמובן שסוגיית המדור הספציפי משפיעה על חובת הבעל בתשלום מדור עבור ילדיו ובמקרה שנפסק מדור ספציפי בבית הדין הרבני, תשלום המדור יקוזז מתוך חובתו של האב לשלם את מזונותיהם של ילדיו.

סוגיה נוספת בענייני משפחה היא סוגיית הכתובה. נושא זה של הכתובה נדון באופן בלעדי בבית הדין הרבני שכן הכתובה שייכת "לענייני נישואין וגירושין" הנדונים על פי ההלכה היהודית בבית הדין הרבני בלבד.

רבים חושבים כי הכתובה אינה אלא "מסמך דתי עתיק", בעל חשיבות דתית בלבד לצורך טקס הנישואים ותו לא, אך המציאות שונה לחלוטין.

הכתובה היא למעשה שטר חוב, צ'ק לכל דבר ועניין שמועד פירעונו הוא מועד מתן הגט. הסכום אותו רשם הבעל בכתובה הוא הסכום אותו ישלם הבעל במקרה של גירושים.

אמנם נכון הוא שבמקרים מסוימים, זכותה של האישה לקבל את הכתובה נשללת (למשל כאשר הבעל מוכיח כי היא בגדה בו או כאשר היא מוכרזת ע"י בית הדין הרבני "מורדת"), אך בכל מקרה אחר, כאשר בני הזוג מתגרשים, האישה זכאית לקבל מהבעל את הסכום הכתוב בכתובה.

פעמים רבות מועלית טענה לפיה הבעל רשם סכומים מופרזים מאוד בכתובה כראיה לחוסר כוונתו לשלם את הכתובה במקרה של גירושים. אמנם יש בטענה זו בכדי לערער את חובתו לשלם את מלוא סכום הכתובה, אך חשוב לזכור כי בידי בית הדין הסמכות לקבוע כי הבעל ישלם סכום אחר כפי יכולתו, למשל את חלקו בדירת המגורים המשותפת ואף לחייבו לשלם את מלוא הסכום אותו התחייב לשלם בכתובה.

גם נושא משמורת ילדים הוא נושא מרכזי בהליך גירושים. בנושא זה ראוי להזכיר את "חזקת הגיל הרך". חזקה זו קובעת שכאשר לבני הזוג ילדים שהם "קטיני קטינים", דהיינו ילדים מתחת לגיל 6, אזי האישה תקבל עליהם חזקה אלא אם כן הבעל יוכיח חוסר מסוגלות הורית שלה.

ישנם עניינים רבים נוספים הן בענייני נישואים וגירושים והן בענייני צוואות וירושות אשר קצרה היריעה מלהרחיבם במסגרת זו.     

משרדנו מתמחה בעריכת הסכמי ממון בין בני זוג, ייצוג בפני בית משפט בהליכי גירושין, ייצוג בתביעה לפירוק שיתוף, ענייני משמורת ילדים, מזונות, עריכת צוואות, התנגדויות לקיום צוואות, ניהול הליכים לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) ועוד.



   
משפט אזרחי
משפט מנהלי
דיני משפחה וירושה
דיני נזיקין
הוצאה לפועל
דיני עבודה
המשפט הפלילי
ארנונה כללית
דיני התכנון והבניה
קניין רוחני
138 Jabotinski St, Ramat-Gan, 52602
Tel:03-7511955 OR 054-6680699, Fax: 1533-7511955 OR 050-8973705
רחוב ז'בוטינסקי 138, רמת גן, 52602
טלפון:03-7511955 או 054-6680699, פקס: 1533-7511955 או: 050-8973705
Shay Zohar, Adv
שי זוהר, עו"ד